זוית פסיעה היא כזכור הזוית הכלואה בין מיתר הלהב לבין מישור הסיבוב של המדחף. כדי לשמור על זוית התקפה אופטימלית קבועה, הכרחי לשנות את זוית הפסיעה. אם לא נשנה את זוית הפסיעה, יגרמו שינויי המהירות והסל"ד (שהם מרכיבי המהירות השקולה) לשנוי בזוית ההתקפה.

להב פועל כמו כנף, אבל בעוד שבכנף הזרימה היחסית פוגעת בשפת ההתקפה בצורה אחידה, הרי שבמדחף, בגלל המהירות הסיבובית, הזרימה פוגעת בלהב בזויות שונות לאורך הלהב, כפונקציה של מרחק הנקודה משורש הלהב. זוית הפיתול פותרת חלק מבעיה זו, אך לא לחלוטין (מפני שמהירות התנועה קדימה משפיעה גם היא על זוית ההתקפה, והמהירות משתנה וכן הסל"ד משתנה).

ציינו כבר שהחלק הרחוק משורש הלהב עושה דרך ארוכה יותר לכל סיבוב בהשוואה לחלק הלהב הקרוב לשורש. שניהם מבצעים את הסיבוב יחד. כלומר, החלק הרחוק מהלהב צריך לבצע דרך ארוכה יותר בפחות זמן. לכן זרימת האוויר עליו מהירה יותר ואנו אומרים שהמהירות שהוא סובב בה, גדולה יותר.

מהו מדחף? באופן גס ניתן לומר כי זהו פרופיל אווירודינמי, המסתובב במקביל למישור שהוא בערך ניצב למיתר הכנף של המטוס. למעשה זו כנף שמסתובבת ומייצרת "עלוי קדימה" שמושך את המטוס או דוחף אותו לכוון הרצוי לנו.