קורס טיס אזרחי הוא גם הזדמנות להרחיב אופקים מעבר להשגת רשיון טיס. המאמר בפרק זה נרחב ומגיע לעומק שהוא הרבה-הרבה מעבר לנדרש לצרכי מעבר הבחינות של רשות התעופה האזרחית. מדובר למעשה בחומר מורכב לחובבי פיסיקה והנדסה ולטייסים ותיקים. וסביר להניח שלחלק מהטייסים יהיה קשה לעכל את כל המאמר; למרות זאת אך אני מציע לכל טייס לקרוא אותו ולקחת מתוכו את החלקים הברורים לו. המאמר הינו פרי עטו של מהנדס אווירונאוטיקה דניאל דקל ואני מבקש להודות לו על הסכמתו לפרסם את המאמר באתר TAYAS. אין לעשות כל שמוש בתוכן המאמר העלול לפגוע בדרך כלשהי בזכויות היוצרים של מהנדס דניאל דקל. שימו לב שבמאמר מובעת בחלק מהנושאים; כמו הסבר התאוריה הבסיסית לעילוי; דעה שונה לחלוטין מזו המקובלת ברוב הפרסומים בנושא זה בספרות התעופתית שבשימוש טייסים אך הדעה שמביא מהנדס דקל מבוססת ומציגה תיזה הנדסית ברורה ומובנת.
מבחינת המטוס, מה שחשוב זה התוצאה הסופית, היינו הגרר הכולל. הגרף המשלב את שני סוגי הגרר, ייראה כך:מבחינת המטוס, מה שחשוב זה התוצאה הסופית, היינו הגרר הכולל. הגרף המשלב את שני סוגי הגרר, ייראה כך:
הגרר המושרה הוא תוצר לוואי של העילוי. כיצד הוא נוצר? כזכור לנו, הפרופיל האווירודינמי נועד במכוון ליצור מצב של לחץ דינמי נמוך מתחת לכנף ולחץ דינמי גבוה מעל הכנף. לכן התוצאה היא שהאוויר הנמצא מתחת לכנף, באזור שכבת הגבול, שרוי בלחץ סטטי גבוה.
|"גרר" = התנגדות. בהקשר שלנו, מדובר בכל דבר הקשור במבנה המטוס ואשר מפריע למטוס להתקדם קדימה או להישאר באוויר (או לטפס/לנסוק). גרר פועל במקביל לזרימת האוויר, ובכוון ההפוך להתקדמות המטוס. גרר נחלק לשני סוגים: גרר מושרה וגרר טפיל.
מהו אפקט הקרקע? כאשר אנו טסים בגובה נמוך מאוד מעל פני הקרקע (עד גובה השווה לאורך חצי מוטת הכנפיים של המטוס), נקבל עילוי גדול יותר ביחס למהירות בה אנו טסים, בהשוואה לטיסה בגובה.