מרכז הכובד של המטוס היא נקודה דמיונית המהווה שקול או שווה ערך של כלל משקלי המטוס. זו הנקודה שאם, באופן תאורטי, היינו מעמידים מתחתיה מוט פלדה דק, המטוס היה נשאר מאוזן למרות שהוא עומד על "רגל אחת".
יציבות בסבסוב: היציבות של המטוס סביב הציר האנכי. זו יציבות של ציר האורך סביב הציר האנכי. זו היציבות בשמירת כוון. זו היציבות החזקה ביותר הנדרשת ממטוס. מדוע? כי ממילא כמעט ואין תמרונים שבהם נשאף להכניס את המטוס למצב של טיסה תוך כדי סבסוב (בלבד). אנחנו מעונינים בדרך כלל בטיסה מתואמת ולא בטיסה תוך כדי החלקה. החלקה גורמת לטיסה לא יעילה, היא מבזבזת פוטנציאל.
מרכז הכובד של המטוס היא נקודה דמיונית המהווה שקול או שווה ערך של כלל משקלי המטוס. זו הנקודה שאם, באופן תאורטי, היינו מעמידים מתחתיה מוט פלדה דק, המטוס היה נשאר מאוזן למרות שהוא עומד על "רגל אחת".
למטוס שלושה צירים, סביבם הוא פועל: ציר האורך, הציר האנכי וציר הרוחב.
בהקשר של יציבות המטוס, אפשר לדבר על שני סוגים של יציבות: יציבות סטטית ויציבות דינמית.
יציבות בסבסוב: היציבות של המטוס סביב הציר האנכי. זו יציבות של ציר האורך סביב הציר האנכי. זו היציבות בשמירת כוון. זו היציבות החזקה ביותר הנדרשת ממטוס. מדוע? כי ממילא כמעט ואין תמרונים שבהם נשאף להכניס את המטוס למצב של טיסה תוך כדי סבסוב (בלבד). אנחנו מעונינים בדרך כלל בטיסה מתואמת ולא בטיסה תוך כדי החלקה. החלקה גורמת לטיסה לא יעילה, היא מבזבזת פוטנציאל.
יציבות בעלרוד: יציבות סביב ציר הרוחב. זו יציבות של ציר האורך, סביב ציר הרוחב. זו היציבות בשמירת גובה.
יציבות בגלגול: יציבות סביב ציר האורך. זו יציבות של ציר הרוחב, סביב ציר האורך. כדי לעסוק בנושא זה עלינו להכיר מושגים כמו "דיהדרל" ו-"כנף משוכה".
