טייסים נזקקים לחישובים פשוטים המבוססים על טמפרטורה. הבעיה היא שבמקומות שונים בעולם מודדים טמפרטורה לפי סקאלות שונות וכך גם דווחי מזג האוויר מתקבלים לפי סקאלות שונות. כטייסים לעתיד במסגרת קורס טייס, עלינו לדעת להמיר בקלות ובמהירות טמפרטורות מסקאלה אחת לאחרת. לצורך כך נבין תחילה את ההבדלים ולאחר מכן נמצא דרך פשוטה ומהירה לחישוב כזה.
שינוי של הלחץ האוויר הוא גורם מרכזי המכתיב שינויי מזג האוויר. ללמוד להטיס מטוס פירושו בין השאר, ללמוד להיעזר באמצעי חיזוי פשוטים שעומדים לרשות כל טייס או חניך בקורס טיס.
מה שמענין אותנו כטייסים, הוא המאפיינים המעשיים של סוגי העננים. במילים אחרות: איזה תופעות ייחודיות לכל סוג של ענן, ואיזה מהעננים הוא כזה שצריך להיזהר ממנו יותר מהאחרים. כשאנחנו לומדים לטוס, עלינו גם להכיר את התנאים שבהם אנו טסים, ובמיוחד מתי לא לטוס ולהיכן לא לטוס.
כאשר אנחנו רוצים להטיס מטוס, חשוב מאוד לדעת האם האוויר יציב ורגוע או שיש בו זרמים שיגרמו לנו לטיסה מטולטלת. השאלה האם האטמופירה יציבה או לא יציבה, בהקשר המטאורולוגי, נבחנת על פי מדד מעשי מאוד. כדי להחליט אם האטמוספירה יציבה אנו בודקים מה קורה לחלקיק אוויר אשר מקבל "דחיפה" כלפי מעלה או כלפי מטה. האם הוא ימשיך את התנועה כלפי מעלה או מטה, או האם הוא יתאזן ויישאר בגובה ההתחלתי שלו או סמוך אליו. כאשר האטמוספירה מאיצה את הדחיפה הראשונית וגורמת לאותו חלקיק להמשיך ולצבור תנופה כלפי מעלה או מטה, האטמוספירה מוגדרת כבלתי יציבה ולהיפך.
במסגרת קורס טיס אזרחי, אנו לומדים להטיס על פי סטנדטרטים בינלאומיים. בין היתר, אנו נעזרים בתקן בינלאומי מוסכם, להגדרת תנאים מטאורולגיים בסיסיים. תקן זה חיוני על מנת ליצור כיול אחיד של כל מדי הגובה בעולם. צריך לזכור, שבשמים אין פס הפרדה לבן להפריד בין מטוסים שונים, ובמקום זאת מתבצעת בין השאר הפרדה באמצעות שמירת גובה. לצורך כך חייב להיות מצב שמדי הגובה מציגים את אותו נתון באותם תנאים.
כדי ללמוד להטיס מטוס בתוך האטמופירה, כדאי לדעת מעט עובדות בסיסיות הקשורות למבנה האטמוספירה. האטמוספירה היא תערובת של גזים היוצרים מעין אוקינוס של אוויר המקיף את כדור הארץ. "עומקו" של "אוקינוס" הוא כחמש מאות קילומטרים בממוצע. יש לזכור עם זאת שיש הבדל משמעותי בין עובי האטמוספירה באיזור הקטבים לזה שבאזור קו המשווה, ולכן מדובר אך ורק בממוצע.
ללחות יש השפעה רבה על היכולת שלנו להטיס מטוס. ההשפעה היא עקיפה, אך משמעותית. כדי להבין את תוצאות הלחות, יש להבין תחילה מושגי יסוד הקשורים לתהליכי הווצרות הלחות.
כמדריך טיסה, חשוב לי שטייס הלומד במסגרת קורס טיס אצלי, ילמד לזהות מראש סכונים פוטנציאליים ויהיו לו הכלים להחליט מראש שלא לצאת לטיסה. אחד הסכונים הכרוכים בטיסה, הוא מגבלות ראות, וביתר שימת לב: מגבלות כאלה המתקיימות בזמן ההמראה והנחיתה.
כטייסים, חשוב לנו לדעת, בכל הנוגע לעננים או עננות, שלושה דברים: כמות העננים, הגובה בו הם נמצאים וסוג העננים. במסגרת קורס טיס אזרחי, אנו לומדים להכיר את הכנויים או שמות ה"קוד" הנהוגים בהתיחס לכמות העננים וסוגם. במאמר זה נגדיר את הכנויים המקובלים להיקף תכסית העננים. בהמשך נפרסם באתר מאמר שיעסוק בסוגי העננים והקשר שבינם לבין גובה בסיס הענן וגובה "תקרת" הענן.
אחד הדברים שמייחד בית ספר לטיסה ממוסדות לימוד אחרים הוא העובדה שזהו בית ספר המלמד את הטייס לעתיד, לא לעשות את מה שלמד בבית הספר, כלומר לא לטוס(במצבים מסויימים). המקום הבטוח ביותר עבור טייס, הוא גבוה באוויר. בעת ההתקרבות לקרקע הוא עלול להיות מושפע מאפקטים אשר הקרבה לקרקע מקצרת את זמן התגובה העומד לרשות הטייס. במצב קיצוני יש לבחור שדה חילופי לנחיתה או לא להמריא כשישנם גזירות רוח בעצמה שהטייס לא תירגל בעבר בעזרת מדריך טיסה מוסמך.
רשיון טייס מקנה לטייס זכות לטוס לכל מקום שירצה בחו"ל. טייסים רבים מתארגנים בקבוצות וטסים ביחד כדי להקטין את עליות הטיסה במטוס פרטי. טייס המעונין לטוס לחו"ל חייב להכיר נהלים בינלאומיים הקשורים, בין השאר, לדווחים המיועדים לענף התעופה, וקשורים למזג אוויר. לטובת הטייסים ישנו פורמט קבוע של מברקים מטאורולוגיה. אין צורך לזכור את הקיצורים בעל פה, משום שלפני כל טיסה לחו"ל אנחנו מקבלים משירות המטאורולגיה "חובקן" הכולל בנוסף למברק המטאורולגיה, גם רשימה של ראשי התיבות, הסימנים והמשמעות של כל אחד מהם. כל טייס יכול להכין לעצמו רשימה מתורגמת לעברית של המונחים, כך שאין צורך להתרגש מהעובדה שהקיצורים והמונחים הם באנגלית. המשמעות בעברית נלמדת ממילא במהלך קורס טיס אזרחי, ומוסברת על ידי מדריך הטיסה.
מטאורולוגיה לטייסים
